קרן מחקה מדד או ניהול אקטיבי: מה ההבדל ואיך מחליטים מה מתאים לכם

בשנים האחרונות יותר ויותר ישראלים מתחילים להשקיע בשוק ההון, בין אם דרך חשבון מסחר עצמאי, דרך קופת גמל להשקעה ובין אם דרך בחירת מסלול בקרן הפנסיה. ובכל אחד מהמקרים האלה עולה בסופו של דבר אותה שאלה: האם להשקיע בקרן שעוקבת אחרי מדד, או להפקיד את הכסף בידי מנהל השקעות שמנסה להכות את השוק? ההבדל בין שתי הגישות משמעותי, וכדאי להכיר אותו לפני שמקבלים החלטה.

מה זו השקעה פסיבית

השקעה פסיבית מבוססת על רעיון פשוט: במקום לנסות לבחור את המניות הטובות ביותר, קונים את כל השוק או חלק מוגדר ממנו. קרן מחקה מדד, או תעודת סל, מחזיקה את אותן מניות שמרכיבות מדד מסוים, באותו משקל, ומשיגה תשואה שקרובה מאוד לתשואת המדד.

היתרון הבולט של הגישה הזו הוא העלות. מכיוון שאין צורך בצוות אנליסטים שבוחר מניות, דמי הניהול בקרנות מחקות מדד נמוכים בדרך כלל באופן משמעותי. בנוסף, הפיזור רחב, ההתנהלות שקופה ואין תלות בכישרון או במזל של מנהל השקעות מסוים.

מה זו השקעה אקטיבית

בהשקעה אקטיבית, מנהל ההשקעות או הצוות שלו בוחרים באופן פעיל אילו ניירות ערך לקנות ולמכור, מתי ובאיזה משקל. המטרה היא להשיג תשואה גבוהה מתשואת המדד, או לחלופין להקטין את הסיכון בתקופות של ירידות.

מנהלים אקטיביים מסתמכים על מחקר, ניתוח דוחות כספיים, הערכות מאקרו כלכליות ולפעמים גם על אינטואיציה וניסיון. בתקופות מסוימות ובשווקים מסוימים, מנהלים מוכשרים אכן מצליחים להכות את המדד. השאלה היא האם הם מצליחים לעשות זאת באופן עקבי, לאורך זמן ואחרי ניכוי דמי הניהול הגבוהים יותר.

מה אומרים המחקרים

מחקרים רבים שנערכו בעולם לאורך השנים מצביעים על מגמה עקבית: על פני תקופות ארוכות, רוב הקרנות המנוהלות באופן אקטיבי לא מצליחות להכות את המדד שאליו הן מושוות, בעיקר בגלל עלויות הניהול והמסחר. בנוסף, קשה מאוד לזהות מראש אילו מנהלים יצליחו בעתיד, שכן הצלחה בעבר אינה מבטיחה הצלחה בהמשך.

עם זאת, חשוב לסייג. יש שווקים פחות יעילים, כמו מניות קטנות או שווקים מתעוררים, שבהם לניהול אקטיבי עשוי להיות יתרון. ויש מנהלים שהשיגו תוצאות טובות לאורך זמן. המסקנה אינה שניהול אקטיבי תמיד גרוע, אלא שהוא צריך להצדיק את העלות הנוספת שלו.

השוואה בקצרה

כדי לעשות סדר, הנה ההבדלים העיקריים בין שתי הגישות:

• עלות: בקרנות פסיביות דמי הניהול נמוכים בדרך כלל, באקטיביות הם גבוהים יותר.
• תשואה: פסיבית מספקת את תשואת השוק, אקטיבית מנסה להשיג יותר, עם אפשרות להשיג גם פחות.
• שקיפות: בפסיבית ידוע בדיוק במה מושקע הכסף, באקטיבית ההרכב משתנה לפי החלטות המנהל.
• תלות בגורם אנושי: בפסיבית כמעט אין, באקטיבית ההצלחה תלויה בצוות הניהול.
• גמישות בירידות: מנהל אקטיבי יכול להקטין חשיפה, קרן מחקה תרד יחד עם המדד.

איך זה נראה בחיסכון הפנסיוני בישראל

בקרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות בישראל, יש היום יותר ויותר מסלולים מחקי מדד, למשל מסלולים שעוקבים אחרי מדדי מניות גלובליים מובילים. במקביל, המסלולים הכלליים והמנייתיים המסורתיים מנוהלים באופן אקטיבי על ידי מחלקות ההשקעות של הגופים המוסדיים.

כדאי לבדוק באיזה מסלול נמצא הכסף שלכם, מה דמי הניהול בכל מסלול ומה הייתה התשואה ארוכת הטווח בהשוואה למסלולים דומים. מערכות ההשוואה הממשלתיות מאפשרות לבצע בדיקה כזו בקלות יחסית.

אפשר גם לשלב

לא חייבים לבחור צד אחד. משקיעים רבים בונים תיק שבו הבסיס, החלק הגדול, מושקע באופן פסיבי בקרנות מחקות מדד רחבות, וחלק קטן יותר מוקצה להשקעות אקטיביות או לתחומים ספציפיים שבהם הם מאמינים. הגישה הזו נקראת לעיתים ליבה ולוויין, והיא מאפשרת ליהנות מהעלות הנמוכה של ההשקעה הפסיבית ובמקביל לשמור על גמישות.

מה שחשוב יותר מהבחירה בין הגישות הוא העקביות. משקיע שקונה ומוכר בפאניקה בכל תנודה, יפגע בתשואה שלו בין אם הוא בחר בקרן פסיבית ובין אם באקטיבית. משמעת, טווח ארוך ופיזור נכון הם המרכיבים החשובים ביותר.

מיסוי ועלויות נסתרות

מעבר לדמי הניהול הגלויים, כדאי לשים לב גם לעלויות פחות בולטות. בקרנות נאמנות ובתעודות סל יש לעיתים עמלות קנייה ומכירה, ובחשבון מסחר עצמאי ייתכנו דמי משמרת ועמלות פעולה שמשתנות מבנק לבנק ומבית השקעות אחד למשנהו. עבור משקיע קטן שמבצע פעולות רבות, העלויות האלה עלולות לכרסם בתשואה לא פחות מדמי הניהול.

גם המיסוי משחק תפקיד. השקעה דרך מוצרים כמו קרן השתלמות או קופת גמל להשקעה נהנית מהטבות מס מסוימות, בעוד שהשקעה ישירה בחשבון מסחר חייבת במס רווחי הון במכירה. ההבדלים האלה משפיעים על התשואה נטו, ולכן כדאי להביא אותם בחשבון כבר בשלב הבחירה ולא רק בשלב המשיכה.

עוד נקודה שכדאי להכיר היא תדירות המסחר בקרן עצמה. קרנות אקטיביות שקונות ומוכרות הרבה יוצרות עלויות מסחר פנימיות שאינן תמיד מופיעות בשורת דמי הניהול, אבל משפיעות על התוצאה הסופית של המשקיע.

שאלות שכדאי לשאול לפני שמחליטים

לפני שבוחרים, כדאי לענות לעצמכם על כמה שאלות: מה טווח ההשקעה? מה רמת הסיכון שאני מוכן לקחת? כמה זמן ועניין יש לי לעקוב אחרי ההשקעות? והאם אני מבין את המוצר שאני קונה? אם התשובה לשאלה האחרונה היא לא, זה סימן לעצור ולהתייעץ.

השקעה בשוק ההון כרוכה בסיכון, וכל אחד צריך לבחון את המצב האישי שלו. יועץ השקעות מורשה יכול לעזור להתאים את התיק לצרכים, למטרות ולמצב הכלכלי הכולל.

לסיכום, הוויכוח בין השקעה פסיבית לאקטיבית לא יוכרע כנראה לעולם, אבל לרוב החוסכים הקטנים, קרנות מחקות מדד בדמי ניהול נמוכים מציעות דרך פשוטה, שקופה וזולה להשתתף בצמיחת השוק. מי שבוחר בניהול אקטיבי, כדאי שיעשה זאת בעיניים פקוחות ויבדוק שהתוספת בעלות אכן מצדיקה את עצמה.